שלושה צ'קים ביום אחד
הנה עדכון לטובת מי שלא היה באייקון: במהלך שהפתיע אותי בעליל, זכיתי בפרס גפן על הסיפור ד"ר ווטסון ומר הולמס, מה שאומר שהסיפור כנראה שווה קריאה, אם עוד לא קראתם אותו (כן, הרוזנת נאוורעל, אני מסתכלת עלייך). הצ'ק על פרס גפן מצטרף לצ'ק על השיפוט בפרס עינת ולצ'ק על עבודה שהביאו לי באותו יום. כל יום צריך להיות ככה ( Read more... )
Comments 15
~מסמיק~
אני תמיד אחוז פליאה מסוימת לנוכח הכותבים שמוכנים להפקיד את הסיפורים שלהם בידיי ולסמוך על שיקול דעתי והטעם שלי. תודה עצומה לכולכם.
Reply
Reply
מדהים איך כבר בגיל 33 יש לי זכרון של דג זהב. יתרה מזו, התופעה הזו נוכחת בחיי כבר מגיל 20, כך שלא נותר לי אלא להזכירה, ולהתנצל, ולומר שלו הייתי זוכרת בטח הייתי קוראת את זה מזמן.
מצד שני, זה נפל עלי בזמן נהדר - עכשיו אני קוראת את הסיפור (ונהנית) מדי ערב ממסך הלאפטופ במיטה, וכך אפילו כאן בסיאם הרחוקה יש לי קצת ויקטוריאנה ושמץ בוג'. תודי שזה מוצלח.
אבל ובעיקר, ברכות על הזכייה. אני רק באמצע ואני כבר נוטה להסכים עם הבחירה להעניק לו פרס. תרועעות!
Reply
הזכיר לי את סיפורו של ניל גיימן " חקירה באיזמרגד "
ולא נופל ממנו כלל !
Reply
Leave a comment