מקשיבה לסמפוניה התשיעית של דבוז'ק. והעולם יפה. רוצה שתהיה לי מערכת סטריאו פנטסטית, כדי שהקירות יהדהדו אלי דבוז'ק והצליל יקיף אותי מכל עבר.
לפעמים יש את רגעי המוזיקה האלה שמביאים אותי לדמעות. ההרמוניה ההיא, או הסלסול ההוא, או ההתגברות הפתאומית של החליל\כינור.
לא דווקא כי אני מכירה אותם (ולעיתים מוטב כי הם יהיו חדשים לחלוטין) פשוט היופי הצרוף הזה. כמו
(
Read more... )
Comments 2
כי בסמסטר א' אני כנראה לפעמים אגיע בימים ראשון או שני. וכנראה לפחות רוב הזמן עם אוטו.
Reply
Reply
Leave a comment