אינסטינקטים, וזה

[cyber_maiden]

 הבנתי שאני רוצה חתול. גורת חתולים, למען הדיוק.
הכל התחיל כשחברה שלי (בעלת ארבעה חתולים בוגרים) מצאה גורה עם ווירוס גורי זה או אחר, מסוג הדברים שפותרים עם כמה ימי אנטיביוטיקה. היא לקחה אותה לוטרינר, והתחילה ליצור קשר עם אנשים שיאמצו אותה (יען כי להכניס גורה לבית עם חתולים בוגרים וטריטוריאליים זה לא רעיון הכי טוב). בין לבין, היה צריך לשמור עליה ליום-

Comments

[sunflower_sky]

You know, one may take offense at the statement that kittens are more intelligent than one's babies :P (I'm also not sure it's true, even at one year of age. Kittens have no language skills!)

Kittens are certainly easier to take care of, though. And way fuzzier.

But... you can't compare the nachas.

And, kittens don't giggle. :)

~D

[cyber_maiden]

דברים שגור בן 3 חודשים יודע לעשות:

לאכול ולשתות לבד
לישון בלילה
לעשות את צרכיו בארגז חול
לשחק עם בני אדם ועם צעצועים
להישאר בבית לבד
לגרגר ולהתלטף. (אוקי, גם גורי אדם טובים בזה, אבל אצל חתולים זאת מומחיות מיוחדת)

אני לא אומרת שחתולים טובים יותר מילדים באופן אבסולוטי. אבל כשהם גורים או תינוקות, יש יתרון בולט לענף החתולי שקשה להתעלם ממנו.

[sunflower_sky]

Like I said, they're much easier to care for--hands down!

Part of the challenge with human-cubs is that you have to teach them social skills and language skills too--things a kitten will never master. But it can be very rewarding. A kitten will never say, "Good-night, Ima!" and give you a kiss on the cheek. It will also never squeal, wriggle, smile and giggle with delight when you enter a room. It will, should it deem you worthy, curl up on your lap and purr, but often that is more about you being a competent bed than you being a companion of value.

In summary, more self-sufficient? Yes. More conducive of warm fuzzy feelings? No.

However, on the issue of pure fuzziness there just is no contest.

~D

[by_rachel_z]

לנו יש שלושה חתולים,
את מוזמנת לבוא ולקחת כל אחד מהשלושה 2 מעוקרות ואחד מסורס.
אומנם לא גורים ובכל זאת, אם תרצי הם שלך ביחד עם כל השערות שעל הספה.