אז זהו. ככל הדברים הטובים, גם החופשה הזאת מסתיימת ( Read more... )

3 ימים של שגרה לא פשוטה לילד היפראקטיבי כמוני, עברו כהרף עין.

3 ימים עם המשפחה ומצטער שנגמר.

המון זמן למחשבה - יותר מדי.

כמובן - המון רזולוציות לעתיד.

ומתי אם לא בראש השנה זה הזמן להארה? אז הגיעה אחת בצורה הכי מוזרה שיכלתי לחשוב.
מי אמר שיש הסתר פנים?

אני לא ממש אוהב טלפונים ( Read more... )

בשבת קראתי פרק מספר של שיחות בין הרב שטיינזלץ לעיתונאי דובר רוסית, שאת שמו אינני זוכר ( Read more... )

חשבתי שאני יכול לעשות כל מה שארצה עם גופי.
חשבתי שאם אוכל רק קצת חלבי כל יום, יהיה בסדר, הוא לא ירגיש.

אז הוא החליט להוכיח לי מי שם הבוס.
סבל את הקפריזה הזאת יום, יומיים, שלושה, ואז היכה.

הרכבת יכולה לעשות יום לאדם ולהרוס אותו. הכל בקורילציה ישירה להאם היא חוסכת לך זמן הגעה או מייבשת אותך על הרציף ואח"כ לוקחת אותך לטיול שנתי בכל תחנות מדינתינו הקטנה.

אני חושב שצריך מרד. מי איתי?

לאחרונה, בנסיעות רכבת ארוכות עם עיתון "ישראלי" מונח ליד, יצא לי להגות הרבה במושג הזה, "ציונות" ובהאיך הוא מתבטא כיום ( Read more... )

למה כל הלארפים נעלמים להם כשאני מתקרב?
מה עשיתי לך, גורל, גבירתי הנאווה?

השבוע גיליתי שאני אובר-פרפקציוניסט ( Read more... )

אז היה טקס. ואיזה טקס ( Read more... )