אז, לאחר אחד במאי האחרון, ואחרי ששלחו לי יותר מדי מיילים על ההפגנה של “ציונים נגד התנחלויות” (או שטות דומה אחרת) החלטתי לקרוא את מניפסט החלאהמניפסט החלאה. לא סולאנס, התכלת. שמאלאומי, עם מראי מקום
( Read more... )
אני לא רואה הצדקה ל"פלסטינאים". האופציות הן "פלסטינים" כתעתוק ערבי-עברי של הכינוי העצמי שלהם, הנגזר מ"פלסטין" - فلسطين. שם יש ט"ת. החלופה השנייה היא פלשתינאים, על שם התעתוק המסורתי בעברית לשם הרומי - פלשתינה, שמתקשר כמובן לפלשתים אבל קדום בהרבה לימין או לשמאל, אפילו אלה הצרפתיים.
למה מאסר עולם בהכרח למי שמשתמט מצבא? אני לא מאד אוהב את המניפסט הזה, אבל בענייני ה"אז מה" פה אני בהחלט מסכים - רפובליקניות בנוסח רומי נראים לי רלוונטיים פי כמה למציאות (כל מציאות. לא רק הישראלית המיוחדת) מאשר שיח של זכויות אדם. אני מתנגד לביטויים של הוקעה וקלון שמקדמים כאן, אבל שלילת זכות בחירה נראית לי כדבר חיובי. מי שלא תורם את חלקו בבניין המדינה לא צריך להחליט על כיוונה.
אבל בגדול מסכים. פידלמן, שאינו יכול להתחבר לחשבון כי אין לו אינטרנט.
בוא נבין מה המשמעות המעשית של האיסורים שבסוף. (נזניח שזכות בחירה - זה לא רלוונטי לענייננו). אדם בערך בן 18, נניח שהוא סיים תיכון אבל לא יכול לחיות על חשבון הוריו
( ... )
א. אני תומך רק בשלילת זכות בחירה. אולי עוד דבר פה ושם, אבל בכפוף לעיקרון של פגיעה בזכויות פוליטיות, לא אישיות. ללא רגשות שליליים - על בסיס: אין ייצוג ללא השקעה. יתר הדברים שם נראים לי כבעלי טבע קנטרני ולא מעשי שנועדו להכריח את האדם "לתרום". מה שפסול כי פרדוקסלי.
ב. כן. כי צריך קריטריון, וזה קריטריון סמלי של מחוייבות ונאמנות (כן, אותה האחת של ליברמן. רק מוגדרת יותר), לא פחות מזה של העשייה. אני רוצה שכל אזרח במדינת ישראל יעבור שנתיים עד שלוש של אינדוקטרינציה מצד המדינה, ורואה בזה דבר חיובי והכרחי. אמנם צבא צריך להיות אך אופציה אחת מבין מערך השירות האזרחי, אבל שירות שכזה צריך להיות הכרחי לפעילות ציבורית (אבל לא אקדמית, לדוגמא, כי האוניברסיטאות קיבלו את חירותן עוד מפרידריך ברברוסה, ואין בדעתי לערער על מעמדן הקלריקלי. לצורך העניין, מרצים צריכים להשבע אמונים לסופיה, או לבורא עולם ישירות).
יקירי, אני הסברתי מה הבעיה שלי עם הנאמר שם, לא מה הבעיה שלי עם העמדות שלך. איתך אני לא מסכימה, אבל אני כן חושבת שזו עמדה עקבית ואחראית (בדרכה). הבעיה עם העמדות שלך כוללת שלושה חלקים: איך, מעשית, יתאפשר שינוי? אלא אם ההנחה שלנו היא שצבא חובה הוא לא קונספט שרוצים לערער עליו תחת שום נסיבות- איך בדיוק יצמח קול שמבקר אותו? מאיפה הוא יגיע? וגם ברמה פחותה מזו - הסיכוי שביקורת ראויה (גם לתומכים בצבא) תישמע בנסיבות האלו קטן. כמה שאלות: 1. למה דווקא הקריטריון הזה? (כן, כולל מה נכלל בתוכו) 2. אם מה שאתה רוצה הוא אינדוקטרינציה, למה לחייב צבא ולא, נניח, לימודי "אזרחות" מורחבים בתיכון? 3. למה אינדוקטרינצהי מטעם המדינה חיונית? 4. המנדט מברברוסה הוא טיעון או רקע היסטורי? כי כטיעון ערכי, אין לו הרבה משמעות. למה אתה רוצה אקדמיה שמשוחררת מהדרישה הזו? (זו, כמובן, שאלת הכנה לעתיד)
א. די כבר עם ההתנגחויות בנורמטיביסטים. לא רק מצידך, כמובן. רובנו כאלה. ויודעת מה, זה בסדר גם להיות נורמטיבי. ב. זה חזון אוטופיסטי. ככזה, כמובן שהוא לא עוסק בכל הנקודות המעשיות שהעלת. ג. כל דרישה לשירות לאומי חובה מחליאה אותי. זאת עבדות. אני מוכן לקבל עבודת כפייה כשמדובר באין-ברירה, אבל מורות-חיילות וחובשים במד"א זה לא אין-ברירה. זאת שאלה של תקצוב. והתירוץ העיקרי, נראה לי, כשחופרים מספיק, הוא שהרי לא יתכן אף פעם שכולם ישרתו בצבא, אבל מה, רק שאנחנו נדפק? ד. הפלסטינאים אכן אחראים במידה רבה למצבם. ה. כל נסיון לצמצום פערים בין מזרחים לאשכנזים במדינה הזאת הגיע משום מה מצד שמאל של המפה הפוליטית. אז כן, אנחנו די בסדר, בעצם. ניסינו.
וחוץ מזה, את יכולה להציע משהו יותר טוב? ניסוח לא מוצלח שלי, כמובן. את יכולה להציע משהו פרקטי יותר?
את יכולה להציע חזון שמאלני שיגרום למספיק אנשים להתאחד מאחוריו, כדי שסוף סוף יתחילו הדברים להשתנות? להזכירך, רוב האנשים נורמטיבים. ציונים, בין השאר. חפצים במדינה בעלת אופי יהודי. מה יש לך להציע להם, שיהיה יותר טוב? וזאת לא רק שאלה קנטרנית. כי אם יש לך מה להציע למי שאינו בחוג הפוליטי המדוייק שלך, אשמח לשמוע. כי לצפות שכולם ישתכנעו בדעות הקצה זה אולי ישים בטווח של כמה עשורים, אבל האם לדעתך יש לנו את העשורים הללו, בהם תהיי יכולה להיות צודקת באופן חמים וצמרירי, אבל חסר השפעה על העולם?
בקטנה, לעכשיו, וכנראה יותר אחר כך - למה את מניחה שלא רואים את הדיסוננס? אני רואה אותו. וחי איתו. העולם האמיתי מורכב מכדי שיהיה אפשר לשטח אותו לאדום, ירוק, וכחול. לא רק שיש עוד הרבה צבעים באמצע, אלא שיש מצבים שהם גם תכלכלים וגם ירקרקים. וכשעקרונות סותרים מתנשים - והם תמיד יתנגשו - אז נו, צריך לחיות עם זה.
Comments 20
Reply
Reply
החלופה השנייה היא פלשתינאים, על שם התעתוק המסורתי בעברית לשם הרומי - פלשתינה, שמתקשר כמובן לפלשתים אבל קדום בהרבה לימין או לשמאל, אפילו אלה הצרפתיים.
למה מאסר עולם בהכרח למי שמשתמט מצבא?
אני לא מאד אוהב את המניפסט הזה, אבל בענייני ה"אז מה" פה אני בהחלט מסכים - רפובליקניות בנוסח רומי נראים לי רלוונטיים פי כמה למציאות (כל מציאות. לא רק הישראלית המיוחדת) מאשר שיח של זכויות אדם. אני מתנגד לביטויים של הוקעה וקלון שמקדמים כאן, אבל שלילת זכות בחירה נראית לי כדבר חיובי. מי שלא תורם את חלקו בבניין המדינה לא צריך להחליט על כיוונה.
אבל בגדול מסכים.
פידלמן, שאינו יכול להתחבר לחשבון כי אין לו אינטרנט.
Reply
בוא נבין מה המשמעות המעשית של האיסורים שבסוף. (נזניח שזכות בחירה - זה לא רלוונטי לענייננו). אדם בערך בן 18, נניח שהוא סיים תיכון אבל לא יכול לחיות על חשבון הוריו ( ... )
Reply
יתר הדברים שם נראים לי כבעלי טבע קנטרני ולא מעשי שנועדו להכריח את האדם "לתרום". מה שפסול כי פרדוקסלי.
ב. כן. כי צריך קריטריון, וזה קריטריון סמלי של מחוייבות ונאמנות (כן, אותה האחת של ליברמן. רק מוגדרת יותר), לא פחות מזה של העשייה.
אני רוצה שכל אזרח במדינת ישראל יעבור שנתיים עד שלוש של אינדוקטרינציה מצד המדינה, ורואה בזה דבר חיובי והכרחי. אמנם צבא צריך להיות אך אופציה אחת מבין מערך השירות האזרחי, אבל שירות שכזה צריך להיות הכרחי לפעילות ציבורית (אבל לא אקדמית, לדוגמא, כי האוניברסיטאות קיבלו את חירותן עוד מפרידריך ברברוסה, ואין בדעתי לערער על מעמדן הקלריקלי. לצורך העניין, מרצים צריכים להשבע אמונים לסופיה, או לבורא עולם ישירות).
Reply
יקירי, אני הסברתי מה הבעיה שלי עם הנאמר שם, לא מה הבעיה שלי עם העמדות שלך. איתך אני לא מסכימה, אבל אני כן חושבת שזו עמדה עקבית ואחראית (בדרכה).
הבעיה עם העמדות שלך כוללת שלושה חלקים:
איך, מעשית, יתאפשר שינוי? אלא אם ההנחה שלנו היא שצבא חובה הוא לא קונספט שרוצים לערער עליו תחת שום נסיבות- איך בדיוק יצמח קול שמבקר אותו? מאיפה הוא יגיע?
וגם ברמה פחותה מזו - הסיכוי שביקורת ראויה (גם לתומכים בצבא) תישמע בנסיבות האלו קטן.
כמה שאלות:
1. למה דווקא הקריטריון הזה? (כן, כולל מה נכלל בתוכו)
2. אם מה שאתה רוצה הוא אינדוקטרינציה, למה לחייב צבא ולא, נניח, לימודי "אזרחות" מורחבים בתיכון?
3. למה אינדוקטרינצהי מטעם המדינה חיונית?
4. המנדט מברברוסה הוא טיעון או רקע היסטורי? כי כטיעון ערכי, אין לו הרבה משמעות. למה אתה רוצה אקדמיה שמשוחררת מהדרישה הזו? (זו, כמובן, שאלת הכנה לעתיד)
Reply
ב. זה חזון אוטופיסטי. ככזה, כמובן שהוא לא עוסק בכל הנקודות המעשיות שהעלת.
ג. כל דרישה לשירות לאומי חובה מחליאה אותי. זאת עבדות. אני מוכן לקבל עבודת כפייה כשמדובר באין-ברירה, אבל מורות-חיילות וחובשים במד"א זה לא אין-ברירה. זאת שאלה של תקצוב. והתירוץ העיקרי, נראה לי, כשחופרים מספיק, הוא שהרי לא יתכן אף פעם שכולם ישרתו בצבא, אבל מה, רק שאנחנו נדפק?
ד. הפלסטינאים אכן אחראים במידה רבה למצבם.
ה. כל נסיון לצמצום פערים בין מזרחים לאשכנזים במדינה הזאת הגיע משום מה מצד שמאל של המפה הפוליטית. אז כן, אנחנו די בסדר, בעצם. ניסינו.
Reply
ניסוח לא מוצלח שלי, כמובן. את יכולה להציע משהו פרקטי יותר?
את יכולה להציע חזון שמאלני שיגרום למספיק אנשים להתאחד מאחוריו, כדי שסוף סוף יתחילו הדברים להשתנות?
להזכירך, רוב האנשים נורמטיבים. ציונים, בין השאר. חפצים במדינה בעלת אופי יהודי. מה יש לך להציע להם, שיהיה יותר טוב? וזאת לא רק שאלה קנטרנית. כי אם יש לך מה להציע למי שאינו בחוג הפוליטי המדוייק שלך, אשמח לשמוע. כי לצפות שכולם ישתכנעו בדעות הקצה זה אולי ישים בטווח של כמה עשורים, אבל האם לדעתך יש לנו את העשורים הללו, בהם תהיי יכולה להיות צודקת באופן חמים וצמרירי, אבל חסר השפעה על העולם?
Reply
אוקיי, בוא נפריד לכמה דברים ( ... )
Reply
Reply
Leave a comment