אז בשעה טובה, ועקב לחץ בין לאומי (אנטישמים!), ממשלת ישראל החליטה על הקלות בסגר האזרחי על עזה. התכוונתי להתלונן על התגובה המעצבנת של נועם שליט לעניין, ולהציע להוציא את גלעד שליט מעזה אם הם מוכנים לקחת את אבא שלו במקום, אבל יש לי דברים מעניינים יותר להגיד
(
Read more... )
Comments 12
רק משהו שאני לא בטוח שאני מבין - למה אבסורד? אמנם כבר עברנו את התקופה בה מטרתו של מצור הייתה להרעיב את הנצורים עד למוקדם שבין כניעה ומוות, אבל כל הרעיון של מצור הוא להפוך את חיי הנצורים ללא נוחים, לא? זה אולי נראה לא טוב ולא נחמד, אבל מצור הוא לא טוב ולא נחמד. אפשר גם להתווכח על הצורך בקיומו של מצור או על הלגיטימיות שלו, אבל בהקשר הזה אני חושב שנכון יותר פשוט לקבל את קיומו כנתון (אפשר להתווכח גם על זה, זה פשוט ינפח את הדיון לכיוונים אחרים).
באשר לחומרי בנייה, אני לא חושב שמישהו מכחיש (או הכחיש) שהם "צורך הומניטרי", הבעיה איתה מנסים להתמודד היא שחומרי בניה הם צורך הומניטרי כשהם משמשים לבניית בתים לאנשים שביתם הוחרב, אבל הם אמצעי לחימה כשהם משמשים לבניית בונקרים או לחיזוק מנהרות. כל עוד ההנחה שלנו אומרת ש"הומניטרי" זה גם מסווה - אנחנו לא יכולים לאפשר אותו. אם מכל שק מלט (של 50 ק"ג) רבע קילו יעבור לשיפוץ מנהרות, אז בנייה של רובע הרוס אחד תכלול גם בנייה של כמה וכמה מנהרות. למה להרשות דבר כזה? רק כי הפסדנו בסיבוב האחרון.
Reply
היי, יש לי עמית באלג'יי. מגניב ( ... )
Reply
(The comment has been removed)
קודם כל -אני מעריכה את הטון. הרבה יותר נחמד לדבר איתך ככה.
עכשיו, הומניטריות - פירוש "הומניטריות" באופן שיכלול "עניי עירך קודמים" הוא להפוך את המילה לבדיחה. לא נראה לי שלזה התכוונת, אז אני לא לגמרי מבינה את הניתוח.
אשמח מאוד לשמוע את הרקע לטיעון "בחירה הומניטרית לא יכולה להוביל למותם של אנשים". הטענה שיש פתרונות קסם בהם אף אחד לא יפגע, ורק הפתרונות האלו "הומניטריים" נשמעת קצת נאיבית מדי. האם הבחירה ההומניטרית לא יכולה להיות זו שבה מתים *פחות* אנשים - ודאי. אבל על זה בדיוק אנחנו חלוקים. אתה טוען שבמצב הקיים מתים פחות אנשים, ועל זה אני חולקת. ברור לי איך אתה מודד תמותה כתוצאה מנפילת רקטות. על אילו מקורות אתה מסתמך למדידת התמותה כתוצאה ממחסור בחשמל או מתקנים רפואיים מתפקדים? על סמך מה הקביעה שהיא נמוכה יותר?
Reply
את יכולה להתווכח עד כלות הימים על ההגיון בפעולות, אבל מצב המלחמה לא הוגדר על ידינו, וככזה, לא בכוחנו לגרום לו לפוג.
Reply
אם אתה לא רואה איך הומניטריות רלוונטית למצב מלחמה, אנחנו בבירור מגדירים את המונח בצורה אחרת.
כל צד טוען במצב סכסוך שהאחרים התחילו, הכריזו עליו מלחמה והוא מגן על עצמו. (טוב, אבל אנחנו צודקים - באופן מפתיע, גם זו טענה שחוזרת על עצמה). מצב מלחמה הוא לא מילת קסם שמקדשת את כל מה שאתה עושה כתוצאה ממנו. והוא לא מתיר לך כל מה שמתחשק לך לעשות. מה ש"אנחנו" עושים בטח לא משפר את המצב, ולא ממתן בשום צורה את הסכסוך. אני גם לא חושבת שזו המטרה לשמה אנחנו עושים אותו. מצור אמור לגרום לאוכלוסיה בעזה לתמוך בנו? כמו שההכבדה שבמחסומים גרמה לחברים שלהם בגדה למות עלינו? או שפשוט נמשיך אותו לנצח כי שומדבר הרי לא הולך להשתנות וחוצמזה הם נגדנו אז מגיע להם?
Reply
וגם אם נתעלם כרגע מ"מי התחיל", הרי שאנחנו לפחות ניסינו להפסיק. התחלנו באופן חד צדדי בתהליך של נסיגה והתנתקות.
היתה להם את האפשרות לשבת בשקט, ולתת לנו להמשיך בתהליך. הם בחרו למנוע אותו בכל כלי שעמד לרשותם. אז נכון, אי אפשר לדעת מי התחיל. אבל אנחנו ניסינו להפסיק.
Reply
"ניסינו להפסיק" כמו אוסלו? עם המחסומים על כל כביש וכל שביל?
"ניסינו להפסיק" כמו שליטה מלאה בכניסה ויציאה לשטח, אבל זה בסדר, כי כבר אין לנו חיילים בפנים?
"ניסינו להפסיק" כמו פינוי התנחלויות בגדה?
מישהו, נדמה לי אשכול, אמר פעם על איזו סיטואציה מסובכת שאתה לא יכול לתפוס קצה אחד של החוט, ולהגיד "טוב, את זה סידרתי" ולהשאיר את כל הפקעת מסובכת. אם יציאה מעזה הייתה שקולה להפסקת הכיבוש, היא לא הייתה התחלה - היא הייתה פתרון.
ועל הדרך, התעלמנו מאפשרויות אחרות להפסיק. . כמו זו
שאינה מושלמת, אבל יש לה כמה וכמה יתרונות על המצב הנוכחי. ובהנחה שפתרון "מוסכם" לבעיית הפליטים יכול לכלול נסיגה כלשהי מהחלטה 194 של האו"ם, אז גם הבעיה הגדולה באמת הזו נפתרה.
Reply
"דמוקרטיה היא לא ערך מקודש. היא הופכת להיות מרכיב פוליטי שלא ניתן להתעלם ממנו ברגע שצצים אזרחים - אנשים המאוחדים על ידי זהות משותפת המעוניינים בשגשוגה של זהות זו. כפייה של דמוקרטיה על חברות ללא תודעה אזרחית יוצרת פארסה".
או
"ארגונים הומניטאריים הנם נכבדים, מוערכים, ובעלי זכות קיום. עם זאת, אין להם עדיפות אוטומטית על מדינות, שאינם מהווים ארגונים הומניטאריים ורשאים דווקא לפעול בראש ובראשונה (וגם בשנייה, וגם בשלישית) לרווחת אזרחיהם. כאשר ארגונים הומניטאריים מאמצים זהות וערכים של אחד מהצדדים המעורבים, הם מאבדים משהו משליחותם הכלל אנושית ולא צריכים להיות מופתעים כאשר היחס אליהם הופך לפחות ממכבד"
אז את כמובן יכולה לטעון שההבנה שלי היא חלקית, או שונה משלך, אבל אני מאד אצטער לשמוע אם בשימושי זה הבכתי אותך ממש.
Reply
נניח, באופן היפותטי לחלוטין, שמדינת ישראל הייתה בוחרת בליברמן לראשות הממשלה. נניח שלמישהו מחוץ לישראל יש סיבה טובה להניח שמדובר בגזען שדוגל בפתרונות אנטי דמוקרטיים לבעיות, שתופס כל מי שנמצא בצד השני של הגבול כאויב ולא ממש מתבטא ברוח הדמוקרטיה הליברלית. (אני לא יודעת למה שמישהו יחשוב דברים כאלו. רק אמרתי שאולי, במקרה, מישהו יחשוב). מכאן צומחת זכותו להטיל מצור על האוכלוסיה האזרחית בישראל?
נניח, שוב באופן היפותטי לחלוטין, שראש ממשלת ישראל היה בעברו חבר פעיל באירגון של "לוחמים לא חוקיים" (אתה יכול לקרוא להם גרילה, או טרור, או לוחמי חופש. מה שבא לך). האם הבחירה הדמוקרטית של הנ"ל לראשות הממשלה מעידה על נטיות קיצוניות של האוכלוסיה המצדיקות הטלת מצור אזרחי?
אני רוצה לוודא שהבנתי נכון את תחילת הפסקה השניה - היכן נקבעים הגבולות לפיהם מותר למדינה לפעול קודם כל לטובת אזרחיה, וע"י מי?
אני לא בטוחה על אילו אירגונים שמאמצים זהות וערכים של צד אחד דיברת. ברשותך, אבחר לעסוק בארגון ההומניטרי החביב עליי בימים אלו, ולהפנות , לכתבה הזו, שאינה מייצגת לעומק שאלות מעניינות במשפט הומניטרי, אבל בהחלט מעידה על היעדר זהות לצד אחד לסכסוך.
Reply
Reply
את מודעת לכך שהבקשה מהאדם מולך להגדיר גבולות מדוייקים, ללא כל איזורים אפורים, היא בהכרח מה שיתכן ואולי אנשים במקרה יקראו לו "טריק רטורי"?
(אין לי מושג למה שמישהו יעשה את זה, אבל אני רק אומר שאם אם יעשו זאת, הם יצדקו.)
Reply
Leave a comment