השבוע למעשה עוד לא נגמר ובכל זאת:
חגגנו למירי יומולדת ביום שני. החגיגה כללה שתי עוגות - גבינה ושוקולד וסופלה תותים קר, אוורירי ומענג (הכל מירי הכינה) והפעלה לילדים - שיעור התעמלות (הועבר על ידי מירי). אולי בשנה הבאה נעשה משהו אחר - באמריקה.
כן, אז עניין הפוסטדוק סגור מבחינת מקום - החלטתי על המעבדה של רוב זינגר, בברונקס, ניו יורק. אני אתחיל במרץ שנה הבאה. אני מחכה למכתב ממנו שיתחיל לגלגל את כל הבירוקרטיה שקשורה לנושא - ויש הרבה מזה.
צריך לארגן ויזה, מלגה, דיור, בי"ס וגן, מספר ביטוח לאומי, ביטוח רפואי, חשבון בנק ועוד.
לגבי בי"ס וגן, קיבלנו המלצות מאוד חמות על בי"ס הפרטי
כנרת, אשר ממוקם בתוך
בניין דירות סנצ'ורי בריבנדייל... אה, כלומר, ריברדייל. יש שם המון המון יתרונות, וזה מאוד מתאים למשפחה שלנו. החסרון הגדול הוא כמובן שזה גם עולה הרבה כסף. זה 12 אלף $ לילד לשנה. ועוד כ-30 אלף $ שכ"ד לשנה.
אז אני מאוד מקווה להשיג מלגה גבוהה. יש מלגה אחת ששמתי עליה עין, שמגיע לכ-80 אלף $ בשנה, אבל היא מאוד תחרותית ואני לא בטוח שאקבל אותה. יש מלגה אחרת שרוב זינגר המליץ עליה (כי היא גם מממנת לו את המיקרוסקופים) ולכן יש לי סיכוי גבוה יותר, אבל היא רק כ-56 אלף $ - די רחוק ממה שאנו צריכים.
לכן, אם בכל מקרה אנחנו מוכרים את הבית, חשבנו להשתמש בחלק מהכסף של המכירה למימון השהייה.
והשבוע כבר היינו קרובים, מאוד קרובים, למכור את הבית במחיר מצויין. אבל אתמול הקונים פוצצו את העסקה, ממש ברגע האחרון. לא נורא, אמנם המחיר היה טוב אבל הפינוי לא התאים לנו כל כך.
זה נותן לנו סיכוי למכור עם פינוי, ובתקווה גם מחיר, יותר טובים.
חוץ מזה, התחלתי לכתוב את התזה. אני עדיין מחכה לתוצאות סופיות של השותפים בספרד על מנת להגיש את המאמר, ואני ממשיך במחקר בתקווה לצאת עם עוד מאמר קטן לפחות. חוץ מכתיבת התזה יש לי גם לכתוב בקשות למלגות (מועדי ההגשה הם בין אוגוסט לספטמבר, תשובות רק בדצמבר).
סיפור שכתבתי נדחה מ"היה יהיה". מצד שני, מאמר שכתבתי לגלילאו התקבל ויפורסם בגליון מאי. המאמר הוא על עשור לפרסום טיוטת הגנום האנושי.
בסוף השבוע, כנראה, נעביר את קשת ממיטת תינוק למיטת ילדים שאבא שלי בנה.