ביום חמישי הייתה איזה שיחה בעבודה, שבמהלכה ציטטתי את הכלל ההלכתי לגבי חמץ ("לא ייראה ולא יימצא"), ובתמורה זכיתי בין השאר למבט של הפתעה. הפעם הוא בא ממישהי חדשה יחסית שעובדת אתנו, אישה צעירה דתייה שהופתעה לשמוע את הציטוט ממי שהיא מכירה כאדם חילוני ובן קיבוץ. זו לא הפעם הראשונה שאני זוכה למבט ההפתעה הזה, שתי הפעמים הזכורות לי ביותר הן ממרצה שלי
(
Read more... )
Comments 4
שמע, אולי זו רק אני, אבל אני מרגישה סתירה פנימית גם אצלך. מצד אחד אתה אומר שמעציב אותך שלא מצפים מאדם חילוני שיכיר את המקורות של תרבותו. מצד שני אתה אומר שדתיים מניחים מראש מה צריך להיות תוכן העגלה. אבל אם אתה חושב שצריך לצפות מאדם חילוני שיכיר את מקורות תרבותו, למעשה גם אתה מניח מראש מה צריך להיות תוכן העגלה ("מקורות תרבותו"). אני לא ממש מבינה למה זה ( ... )
Reply
גרר... את צודקת, כמובן ( ... )
Reply
כן, אבל...
אני מכירה מספיק מסיפורי התנ"ך כדי לא להיות לגמרי פעורת עיניים, אבל מודעת לזה שאני לא מכירה קצה-קצהו של התרבות ממנה באתי.
מצד שני, אני גם לא מרגישה חסר כזה גדול במקורות היהודיים שלי. אני מרגישה חסר גדול בהרבה על זה שאני לא מכירה, למשל את המיתולוגיה היוונית כפי שהבנזוג מכיר אותה, או את ההיסטוריה של העת החדשה.
אז... מצד שאחד אני מבינה מלמה אתה חש אכזבה מהפליאה על ההיכרות שלך עם המקורות, מצד שני... לא לגמרי ברור לי האם לא היית חש אכזבה דומה משהיו נגלים לך פערי הידע שיש לי באותו תחום.
Reply
אני גם נתקלת לפעמים בתופעה הזו. אדם דתי מופתע מזה שאני יודעת משהו על הדת, שחורג מהידע הממוצע של חילונים. אני באמת לא יודעת ברמה שלך, אבל אני יודעת מה לימדו אותי בבית הספר, כי הייתי ילדה טובה והקשבתי בשיעורים ויש לי זיכרון טוב שתומך בזה.
מצד שני, אני מודעת לכך שרוב האנשים לא זוכרים את החומר הזה כי הזיכרון שלהם גרוע או כי הם לא הקשיבו בשיעור ולא קראו להנאתם בתנ"ך כמוני. אז אני מבינה מאיפה מגיעה ההפתעה של הצד הדתי. באותה מידה אם אני נתקלת בחרדי שבקיא במדע בדיוני התגובה הראשונית שלי היא הפתעה, למרות שאני יודעת שיש לא מעט חרדים שמתעניינים ולא סגורים בד' אמות כמו החרדי הממוצע (או לפחות התדמית של החרדי הממוצע).
Reply
Leave a comment