И. Иртеньев "Ничего мне так не надо..." Ничего мне так не надо,
Ничего мне так не нужно,
Как гулять с тобой по саду
Органично, ненатужно.
Как забывши, час который
И какое время года,
Наслаждаться дивной флорой,
Достиженьем садовода.
Как, обняв тебя рукою,
Чувств отдаться Ниагаре,
Как упасть с тобой в левкои
В ботаническом угаре.
И волос твоих коснуться,
И, как контур, возбудиться,
И забыться, и уснуться,
И вовек не разбудиться.
1993
לא פאר, לא הון, לא נחת
לא ביקשתי, כמדומני.
רק לצעוד איתך ביחד
יד ביד, בגן אורגני.
לזמזם לי שיר שמח,
לשחרר קיטור ומתח,
ובצדק לשבח
יועצי פיתוח שטח.
להסכים על רצוננו
לחבק אותך קלות, כי
כך נהוג היום אצלנו
בעידן האקולוגי.
לאחד נשימותינו,
בשיער שלך לגעת,
ולפרוש חלקי גופינו
בצלו של עץ הדעת.
2008