И. Иртеньев «Летающий орел» Летит по воздуху орел,
Расправив дерзостные крылья,
Его никто не изобрел -
Он плод свободного усилья.
В пути не ведая преград,
Летит вперед, на солнце глядя.
Он солнца - брат, и ветра - брат,
А самых честных правил - дядя.
Какая сила в нем и стать,
Как от него простором веет!
Пусть кто-то учится летать,
А он давно уже умеет.
Подобно вольному стиху -
Могуч и малопредсказуем -
Летит он гордо наверху.
А мир любуется внизу им.
Но что ему презренный мир,
Его надежды и страданья…
Он одинокий пассажир
На верхней полке мирозданья.
1986
עף לו הנשר לאיטו,
כנפיו פרושות בדרך קבע.
אף לא אחד המציא אותו,
הוא תולדה של חוק הטבע.
אינו מכיר במכשולים,
ומכוון תמיד קדימה.
הוא והשמש - זוג אחים,
הוא והרוח - בן ואמא.
רם מעלה, רם לב, הדור,
דמותו הטביע בשמים.
האחרים שילמדו
לעוף. רצוי מהעיניים.
כל תנועותיו - הלל לדרור,
כולנו לידו אמבות.
שחקים מרקיע הגיבור,
והעולם רק מקנא בו.
אך מה אכפת לו, מי יגיד,
מהעולם רודף הבצע...
הוא הנוסע המתמיד
בטיסתנו אל הנצח.
2008