И. Иртеньев "Элегия" Он тихо умер на рассвете
Вдали от бога и людей.
Светило солнце,
Пели дети,
Омыта струями дождей,
Планета мерно совершала
Свой долгий повседневный путь.
Ничто страдальцу не мешало
Спокойно ноги протянуть.
1964
הוא מת מבלי להתווכח,
הרחק מכל ההמולה,
ירדו גשמים,
האיר ירח,
אדמת הגן שרצים מלאה,
גנן מסור גינות הפריח,
גורם בכיר פינות עיגל...
אף לא אחד לאיש הפריע
מיסוריו להיגאל.
2009