Click to view
שלג לבן וקרח אפור, על אדמת טרשים סדוקה.
מכוסה בשמיכה של טלאים, עיר לולאת דרכים.
ומעל העיר שטים עננים, מסתירים את האור השמימי.
ומעל העיר עשן צהוב, עיר בת אלפיים שנים,
שחלפו תחת האור של כוכב בשם שמש.
זה אלפיים שנים מלחמה, מלחמה בלי תירוץ וסיבה.
המלחמה היא, לצעירים, תרופה נגד קמטים.
אדום אדום הדם, אחרי שעה, זאת שוב אדמה.
בשעתיים יש בדשא פרחים, בשלוש, היא שוב בחיים,
מתחממת מהאור של כוכב בשם שמש.
כן זה ידוע שכך זה היה מתמיד, שהגורל רוצה את זה,
שמציית לחוקים אחרים ואת אלו שמתים צעירים.
לא זוכר את המילים כן ולא, לא זוכר את הדרגות והשמות.
רק תתמתח עד לכוכבים, ולא לחשוב שזה חלום,
אז ליפול, שרוף עד תם מאור כוכב בשם שמש.