מם מוזיקלי!
עוד השתתפות במם המוזיקלי של האצה.
כששמעתי לראשונה את השיר הזה, הייתי בטוחה שהוא מין סיפור: מישהי אמרה לי "זה בדיוק Cabal של קלייב בארקר", ותכל'ס האמנתי. אמנם לא חשבתי שרחל שפירא כותבת פילקים, אבל ככה זה נראה - יש משהו מיסטי שמחכה לך למקרה שהחיים שלך התחרבשו. די מעודד.
אבל בהקשבה חוזרת ונשנית, זה שיר על פולנים. זה שיר על אנשים שמחכים שתיכשלי ושאף אחד לא יאהב אותך כדי שהם יוכלו להציע לך אהדה. הם לא רוצים שמשהו רע יקרה לך - חס וחלילה!
...אבל אם זה ככה, למה הם ממתינים לזה בכזה קוצר רוח? אהם.
עוד מועמדים למם הזה, פחות בקטע של עומק ויותר בקטע של משמעות שלא תפסתי בהקשבה הראשונה:
כן, זה באמת קריפי להישאר עד מאוחר כשכולם ישנים... אה, למה בדיוק אתה מתכוון שאתה אומר "רוח"? או שמא, למי?
עוד שיר אהבה נכזבת, עד הרגע שהוא הופך לשיר על התאבדות.
הבעיה עם השיר הזה היא שאנשים שמים אותו בחתונות בגלל השם, בלי להקשיב בכלל למילים שהופכות אותו משיר אהבה לשיר על אהבה נכזבת (במקרה הטוב) או לסיפור אימה במקרה הרע ("איך אסגור את חלוני והים קרא? / איך אסגור את חלוני ואת ערה?").
בשיר הזה סתם לא קראתי את המילים, אז לא שמתי לב לחלק שבו הוא הופך משיר אהבה לשיר יום זיכרון. גיליתי את זה כשהייתי צריכה לעבור על השיר לקראת ביצוע פילק על פיו, ונפלט לי, "מה זאת אומרת הוא מת בסוף?!"