Рахель [Блувштейн] (1890-1931)
* * *
Неужели конец? Зеленеют холмы,
Дали манят, и солнце еще высоко,
Небеса голубы, и еще далеко
До зимы!
Нет, не буду роптать, повинуюсь судьбе:
На закаты и зори жизнь щедрой была,
И цветы улыбались, когда я брела
По тропе.
(1927?)
,הַאַתָּה הוּא הַקֵּץ? עוֹד צָלוּל הַמֶּרְחָב
,עַרְפִלֵּי הַחַיִים עוֹד רוֹמְזִים מֵרָחוֹק
,עוֹד הַשַּׁחַק תָּכֹל וְהַדֶּשֶׁא יָרֹק
.טֶרֶם סְתָו
.אֲקַבֵּל אֶת הַדִּין, אֵין תְּלוּנָה בִּלְבָבִי
,הֵן אָדְמוּ שְׁקִיעוֹתַי וְטָהַר שַׁחֲרִי
וּפְרָחִים חִיְכוּ בְּצִדֵּי נְתִיבִי
.בְּעָבְרִי