אתמול, עת חתכתי בצל לסלט עתיר שמן, כבו כל האורות. לפי הנצנוצים המהבהבים מהחלונות של השכנים, נראה היה שמדובר בהפסקת חשמל כללית. כשאחותי ואני היינו קטנות, והפסקות חשמל נראו כדבר שבשגרה, היינו יושבות בחדר ומשחקות במשהו. אבל כשעמדתי במטבח עם סכין נוטפת בצל ביד אחת ונר מהבהב ביד שניה, לא יכולתי לחשוב ולו על משחק אחד, שלא לדבר על מישהו לשחק איתו
(
Read more... )
Comments 19
Reply
אני אישית לא קבלתי אף תגובה רעה, משום שלא הייתי כותבת דבר כזה מלכתחילה. זה כל העניין. צנזורה עצמית היא דבר די מעפן כשמדובר ביומן שלך.
Reply
מה גם שאני אוהבת את האנטריס שלך
Reply
תודה רבה. (:
אבל אני לא חושבת שאנשים אוהבים כנות כמו שהם מתיימרים להציג.
Reply
אז לפחות בשביל קוראייך הנאמנים תכתבי, ויותר.
אני לא יודע איזה דרמה התחוללה, אבל מה אכפת לך מה איזה אידיוט אומר לך? אחד היתרונות בסייבר-חברים זה שאם מישהו אומר משהו לא לרוחך את יכולה ישר להחליט שהוא טועה ואף לשנוא אותו, בלי סנטימנטים.
אנא, עוד.
Reply
אני משוללת דרמות, כמו שכתבתי לשרונה - לא הייתי עושה דבר כזה מלכתחילה. היומן הפומבי הוא בהכרח פחות.. שלך. זה באמת יותר כתיבה לקהל קוראים נאמן מאשר כתיבה כדי לשרת את עצמך.
אבל נו שויין, בשביל הקוראים הנאמנים - עוד!
(כשיהיה לי מחשב, ז'תומרת)
Reply
Reply
אני חושבת שבכל ה.. ממ.. הרבה-זמן שיש לי ז'ורנל, פרסמתי מקסימום שלוש הודעות פרטיות. משהו לא מסתדר לי עם זה.
Reply
you must've been really busy lately, i was beginning to get really concerned.
Reply
(i wasn't quite as busy. i just didn't have a computer)
Reply
Reply
Reply
I do however, keep text files on my harddrive.
I never read them again,
actually
I almost never re-read my journal.
So maybe it isn't for me anyway.
Reply
I wish I hadn't post some of the things I had.
Reply
What usually happens is a start writing a post, and either remove it after posting, or recognize while writing it that this isn't for pbulic viewing, copy+paste it the notepad, and hit save.
Reply
Leave a comment