אני חושבת שהתאוששתי מהנחיתה. שבוע וחצי אחרי, אבל עדיף מאוחר מאשר אף פעם לא, נכון? כאב הגרון נעלם סופית, אני מסוגלת לאכול דברים מוצקים מבלי לפרוץ בבכי, אני לא חוזרת הביתה, רואה מיטה וחושבת "זזז.. מיטה" ואז מתה, והסממן היחיד שעדיין לא התגברתי סופית הוא שאני עדיין מחפשת חצים מנחים במעבר החציה, משוכנעת שאהבה היא לעמוד בצד ימין של המדרגות הנעות ובעיקר,
(
Read more... )