Здрасьте )
הרכבת לבאר-שבע
בבוקר יום ו' ברבע לשבע
יוצאת הרכבת לבאר-שבע.
משפחת אלוני ממהרים
להספיק לרכבת. הם קצת מאחרים.
רוני נפרדת מהבובות:
בתיה, ימימה, ג'ים-הרובוט,
לָני-עצלני, זהבה, ניצן,
רפי-ג'ירפי, דובי, ליצן.
כל הבובות נשארות במיטה,
ואחת מכולן היא לוקחת איתה.
"אתם מוכנים?" - אמא שואלת,
וכבר היא עומדת בפתח הדלת.
אך אבא מזכיר: "לפני שיוצאים,
אנחנו צריכים להשקות עציצים!"
איך יכולנו לשכוח לדאוג לצמחים?!
וכולם כבר רצים למלא מַשפכים.
אלוורה, קִיסוֹס, לואיזה ונענע,
רוזמרין, לענה, למון גראס, אורגנו,
לָבֶנדֶר, רקפת, יסמין ומרווה,
גרניום, פיקוס, עץ האהבה.
הושקו הצמחים וסוף-סוף כבר יוצאים,
יורדים לרחוב ולאוטו רצים.
"סליחה, רק דקה!" - אימא נזכרת:
"מאכילה חתולים וחוזרת".
הם רצים לקראתה בזנבות מורמים:
מיצי, פלפלת, לולי וטים,
שומשום, עליזה, ג'ולייטה ופוּק,
יוּקה, סבסטיאן וחבקוק.
אמא חוזרת, נוסעים ומהר!
בזהירות ומהר כדי לא לאחר.
ואיזה מזל שהיום יום שישי:
ביום השישי - ריקים הכבישים!
ללא הפקקים הדרך קצרה
ולתחנה מגיעים במהרה.
קונים כרטיסים ועולים לרכבת
הו, מה נעים ברכבת לשבת!
הרכבת שורקת שריקה ארוכה
וברבע לשבע יוצאת לדרכה.
בבוקר יום ו' ברבע לשבע
יצאה הרכבת לבאר-שבע.
עליה נוסעים משפחת אלוני:
מביטים בחלון אבא, אמא ורוני.
לפי התכנון, בשמונה ורבע
הרכבת תגיע לבאר-שבע.
נוסעים... אך לפתע עוצרים, לא זזים:
על הפסים שיירַת ברווזים.
אמא בראש ואיתה אפרוחים:
שניים נוגים ושניים שמחים,
אחת שובבה ואחת חולמנית,
אחת ביישנית ואחת סקרנית.
השיירה עברה בשלום,
ממשיכה הרכבת לכיוון הדרום.
והנה תחנה, עוצרים ועומדים,
עומדים ועומדים, למה לא מתקדמים?
מפני מה הרכבת שוב מתעכבת?!
כי תזמורת סימפונית עולה לרכבת!
שמונים נגנים עם הכלים:
ששה קונטרבסים, ארבעה חלילים,
עשר ויוֹלות, שלושים כינורות,
ארבע קַרנות יער, שש חצוצרות,
שני קְלָרינֶטים, שני בָסוֹנים,
שני אַבּוּבים, ארבעה טְרוֹמְבּונים,
שמונָה צֶ'לִי, תוף וקְסילוֹפוֹן...
ועד שכולם עלו לקרון -
עמדה הרכבת, המתינה בלי נוע,
ואז היא יצאה והמשיכה לנסוע.
הרכבת נוסעת, מעשן הקטר,
ופתאום מאיטה: לא רואים שום דבר!
ירד ערפל, בחלון רק ענן...
אבל רוני רואה חד-קרן לבן,
על גבו רכובות שתי פיות אמיצות,
דולקות אחרי חבורת מפלצות,
וטרול שברח, התנשף, השתעל,
עד אשר התפזר הערפל...
נהג הקטר מאיץ בזהירות
בזהירות, בזהירות מעלה מהירות.
כי צריך להגיע לבאר שבע
כמתוכנן, בשמונה ורבע.
בבוקר יום ו' בשמונה ורבע
הרכבת הגיעה לבאר-שבע.
משפחת אלוני יוצאים לרחוב,
ומי מחכה להם שם? סבא דב!
"מה טוב לראותכם, נראים מצוין!
נהדר! איזה כיף שבאתם בזמן!"
ורוני לאוזן של סבא קרבת,
לוחשת: "גם דובי נסע ברכבת!"