אל תבכה.
הסיגריה שרפה לו אצבעות והקור שרף לו את האוזניים. כבר שתיים עשרה שעות מיכאל עמד בכניסה ל"סופר-סיטי", המשמרת נגמרת בשתיים בלילה, עוד מאת, אבל מחוגי השעון לא הסכימו לזוז כל הזמן הראו שעה אחת עשרה וחצי, כמה שלא הסתכל עליהם וחיכה. חורף ירושלמי גשמי ומלא רוחות קרות, יום שישי, הקניון מלא ערסים. "רק שלא יעשו בלאגן", הוא לא התכוון להתעכב אחרי
(
Read more... )