הבחירות המוניציפליות בפתח, והערים כמרקחה. בתל אביב מנסים תומכי
חנין לגייס את כל קול שרק ניתן מול חולדאי, שבינתיים אדיש לשיווק
המקוון והלביש, ובירושלים הפרסום בשטח הוא כאין וכאפס מול הבלל האינסופי הנשפך בעיתונות על המתמודדים האפשריים; דרעי יתמודד או לא, החרדים יתמכו בפורוש או שלא, הדתיים לא יצביעו לגאידמאק או שדווקא כן וניר ברקת הוא התקווה החילונית הגדולה או שגם הוא יחזר אחרי חובשי הכיפה. עם בחינת המועמדים, ניתן לצייר ציר דימיוני, שקטביו הם חילוני-דתי, וככל שאתה קרוב יותר לאמצע, כך מיוחסים לך פלילים רבים יותר. כך מסתדרים להם, יפה יפה, המועמדים: פורוש - דרעי - גאידמק - ברקת1. בירושלים, העיר בה כהונתו של לופוליאנסקי (ובעיקר השנה האחרונה שלה) הקבילה בין ראשות העיר ומתן כסף ליוזמות חרדיות, מעניין לראות שדווקא המתמודדים החילוניים הם אלו שמביאים מעותיהם מהבית- הרי גאידמאק מיליארדר (גם אם בנסיגה), וניר ברקת עשה קופה נאה על היי טק. כמו בהתמודדות על ראשות "קדימה", קשה להמר על מועמד לזכייה, ולו רק כי הזירה כל כך נזילה ומשתנה מידי יום. כל רגע יכולה הזירה להשתנות, יכול אחד המועמדים לפרוש או, סביר יותר- יכול מועמד חדש להצטרף. מי החשוד המיידי? אסור לשכוח- אוטוטו יפנה אהוד אולמרט את מקומו כראש הממשלה... גם אם ספק שבאמת יתמודד, הוא מתאים לכל דרישות התפקיד - ניסיון כראש עיריית ירושלים, אחריות לא מבוטלת על
גשר המיתרים והרכבת הקלה, קשרים עם בכירי משטרה, חיבה לחלוקת תקציבים עבור תמיכה פוליטית - כל מה שצריך על מנת להצליח בתפקיד. על הציר המדובר מקודם, הוא נמצא בדיוק באמצע, עם חשדות שהפרסום עליהם מתנשא מעל כל המועמדים האחרים גם יחד, ומעל תושבי ירושלים וישראל כנחשול. או משהו.
אבל נתעלם רגע מהערים הגדולות, הנה אנקדוטה מקומית דווקא, על מועמד "הליכוד" לראשות עיריית חולון, יעקב חרש. חרש, איש עסקים מקומי, החליט כי ברצונו להתמודד על ראשות העיר מטעם הליכוד, לפני זמן רב. למעשה, כבר לפני כשנה התחילו לצוץ ברחבי חולון ועיתוניה מודעות בהן מופיע שמו של הליכוד ליד תמונתו של חרש, וזאת זמן רב לפני ש... הליכוד ידע על זה. לפני מספר חודשים, בבחירות הפנימיות של הליכוד, נבחר חרש למועמד הליכוד מול ראש העיר המכהן, מוטי ששון, איש מפלגת העבודה. ששון מכהן בתפקיד זה מ-1993, ומיוחס לו שינוי התדמית המרשים שעברה חולון בשנים אלו, ל"עיר הילדים". לפי הסקרים האחרונים, מוביל ששון בהרבה על חרש, אך זה לא מונע מחרש להמשיך ולהוציא כסף על קמפיין פרסומי, שאחד מקודקודיו הוא החינוך בחולון. הרי חינוך, כידוע, הוא חשוב.
עכשיו, אני לא יודע למה מתכוון מר חרש כשהוא מנסה לחזק את החינוך; האם הכוונה למתמטיקה, לספרות, לאנגלית. בכל מקרה, ברור שלא לעברית, או לפחות לא לעברית כפי שלמדתי אותה אני, במערכת החינוך של חולון. אולי מכוון חרש את הרפורמות שלו להקלה לאוכלוסייה הדיסגרפית, או אולי למגמת חמש יחידות בקופירייטינג. אחרי הכל, אין הסבר אחר לשתי שגיאות איות בשלט עם ארבע-עשרה מילים (מהן ארבע הן השם של המועמד, פעמיים, ללא שגיאות, תודה לאל). אולי מתכוון יעקב חרש להעמיד עצמו לרשות העיר, בהתמודדותו לראשות העיר. זה יהיה משחק לשוני משעשע, הברקה פרסומאית אדירה, אבל מתוחכמת בהרבה משאר הקמפיין. גם אם זה נכון, זה לא יסביר מהי המעוצת העיר אליה מתמודד הליכוד, ומפרסם זאת על עשרות לוחות מודעות ברחבי העיר. לא לתושבי העיר, אלא ליעקב חרש הפתרונים2. תושבי העיר צריכים רק לשאול את עצמם, עד כמה הם מעוניינים לתת אחריות על החינוך למי שמזהה אותו עם שגיאות כתיב.
---
1- היחיד מבין המועמדים שאינו מפורסם מספיק כך ששם משפחתו לבד יבהיר למי הכוונה.
2- לקורא יעקב חרש שלום. עם כמות האזכורים של שמך בהודעה הזו, אני סמוך ובטוח כי אתה או אנשי שלומך תגיעו לכאן במוקדם או במאוחר. אנא- א. תקנו את השלטים, ו-ב. אל תנסו להתחכם לי ואל תחשבו לרגע שצורת הרבים המקובלת של פתרון היא "פתרונים"; לא, השימוש בפתרונים ולא בפתרונות היא רק בעברית יפה, ובביטוי "ל-X הפתרונים", הרומז שאין לי את הפתרון, אלא ל-X.