מפת המוסיקה של חיי
דוגית שטה/ נתן יונתן - בהתאמה קצת מתישה לתיאוריות של פרויד זה השיר שאמא שלי הייתה מרדימה אותי איתו בשנות ינקותי וילדותי. המילים המדאיגות משהו מתאימות עדיין לדרך שבה אני חיה היום את חיי אבל הקול של אמא שלי ונוכחותה המתמדת בחיי הם הזיכרון החי של תחושת הביטחון שלי שממשיכה איתי גם היום במי שאני ובמי שאולי אהיה.
דקלום על חתול ברומנית ו'אוזוספ' בהונגרית - בכיתה ג' נתבקשנו להתחבר לשורשינו. בהיותי חצי רומניה וחצי הונגריה נאלצתי לבחור וכמו תמיד בחרתי ואז שיניתי את דעתי. כפועל יוצא מזה לאחר שסיימתי לדקלם יחד עם שאר הרומנים מהשכבה את הדקלום על החתול צפיתי באמא שלי עומדת לבדה בתחתית האמפי ושרה בהונגרית. מדהים כמה יכול לכאוב לילדה בת שמונה הלב.
סבא ישראל שורק - זה אמנם לא שיר אבל סבא שלי הטוב ידע לשרוק כאילו הריאות שלו גדולות כמו שהלב שלו היה.
זה הכל בשבילך/ דני סנדרסון - בחברות ביני לבין גל הייתה תמיד חלוקה ברורה היא המוסיקה ואני המילים. בנסיונות ילדותיים להעשיר זו את עולמה של זו הייתי אני מקריאה לה סיפורים והיא ניסתה לגמול אותי מהזיוף המטריד שבו אני לוקה גם היום. אחר צהריים שלם וארוך בחדר הילדות שלה היא כמעט תלשה שערות כשזייפיתי שוב ושוב את השורה האחרונה של הפיזמון. עד היום אני מקבלת חיוך עקום ורב משמעות כשאני מזייפת בנוכחותה.
סליחות/לאה גולדברג - גם שי מצא את עמצו נדהם אל מול כישורי הזיוף של אחותו הקטנה והושיב אותי מולו ומול המערכת וניסה לגרום לי לנשום כמו שצריך בין השורות של "סליחות"."באת כלילה הבא אל האוח..." סירב להתנגן ממני החוצה במשך שעה ארוכה אבל מה שאנצור לנצח הוא את הזמן הזה, המקסים עם אחי הגדול בדירה של סבתא בתקופה שהיא עוד הייתה מה שהגיע לה להיות.
לא תבואי שישי שבת/ מאור כהן - השיר הזה וגם "מספרים" של הדג נחש ו"יאללה לך הביתה מוטי" של שרית חדד הם שירים שהיו מושמעים ברדיו בתקופתם בתדירות בלתי ניתנת לתפיסה. אבא שלי אהב מאוד לשיר באוטו ולמרות שאת הזיוף ירשתי ממנו ולא פעם התבלבלו לו המילים בתוך השורות, השירה עם הרדיו היא פס הקול של הנסיעות איתו ביחד שהיו, בילדותי ובבגרותי, שעות הקסם שלי איתו. וגם לויכוחים על הבחירה בין חדשות לתוכנית הבוקר בנסיעות המשותפות לעבודה אני מתגעגעת עד דמעות.
אצלי הכל בסדר /יענקל'ה רוטבליט ומאיר אריאל - היו המון שירים שהיינו צורחים באוטו כשרק קיבלנו רשיון והיינו נוסעים רק לשם הנסיעה. היינו תמיד בדרך לאנשהו ותמיד לפחות אדם אחד יותר ממה שמותר על פי חוק ברכב. בתקופה שג'וזי כץ התנגנה בטייפ של האוטו של אמא של ניר חשבתי שלנצח נהיה חברים ושיהיה טוב. הנצח התקצר קצת אבל אצלי הכל בסדר.
Stary Stary Night / דון מקלין - בלילות בפריס קרן הייתה נרדמת עם אוזניות של דיסקמן על האוזניים. באחד הבקרים היא השמיעה לי את הדיסק שאיתי הכין לה. החשיפה למילים ולמנגינה שובי הלב של השיר העצוב הזה בבוקר אפור בפריס עשו לי להתאהב ביוצר שלא הכרתי קודם בכלל ובדרך שבה השירים שלו פורטים על נימי הלב שלי באופן פיסי ממש.
Hallelujah / לאונרד כהן - בנסיעה הביתה בשעת לילה מאוחרת איתי לא נותן לי לצאת מהאוטו ואני מקשיבה ביחד איתו למילים הכאילו מוכרות ומשהו במסורת ההשמעה השבועית הזו מנחם אותי כמו שהקיום של איתי משמח אותי, כמו שההסכם שלנו מחזק אותי וכמו העובדה שלמרות שאני יודעת מה אני ומה הוא, כנראה לעולם לא אדע מה אנחנו..
ריקוד הירח/ ואן מוריסון (עברית: עלי מוהר) - גידי גוב שר על הקסם המוכר וזאת מהות החברות שלי עם מיכל. בכל הטיולים, השיחות והערבים המשותפים תמיד יש שם קסם אבל זה הרוגע שכאן מכירים אותי ואין סיבה להתאמץ שמחזקת את האהבה הגדולה שלי אליה.
זוז מצד לצד - שיר קצבי ושמח מתנגן ברדיו ואני ואיתי, אחי, עושים הכנות אחרונות ביום שלפני החתונה שלו ושל יפית. מתישהו באמצע השיר אנחנו קולטים ששנינו שרים 'מתחת לשפם' ומתחילים לשיר בקולי קולות. מתישהו במהלך החתונה למחרת השיר יתנגן ואיכשהו נמצא את עצמנו זה מול זה רוקדים וצוחקים.
ושום סלע/ תרצה אתר - אני מבקשת יפה ונועה נותנת לי דיסק משלה לשמוע בירידה מירושלים למרכז. היא נוסעת איתי חצי דרך ובדיוק כשהיא יורדת השיר הזה מתחיל להתנגן. הוא נשמע לי בהתחלה כמו שיר פטריוטי מלא חשיבות עצמית ובשמיעות חוזרות אני מגלה בו את שלל הפנים של נועה, ההחלטיות, הרגישות, העוצמה, האהבה והנוחות שלה עם עצמה. בתיהל'ה - לא נראה לי שתקבלי את הדיסק בחזרה בקרוב אבל את תמיד מוזמנת להקשיב לו איתי ביחד.