May 27, 2007 02:18
בחדרי ניצבות כרגע שלוש גיגיות מלאות כביסה שדורשת קיפול. יושבות, ומשוועות לתשומת לב. לקצת יחס, לחום ולאהבה של ארון בגדים ממוצע. מביטות בי בעיניים מאשימות- כבר שבועיים שאנחנו פה. יהושפט, מתלה הכובעים הנאמן, נושא עליו שלל פריטים שאינם כובעים. ספרים שוכבים מחוץ למדף. שולחן כתיבה עומד עמוס כל טוב, רע ומכוער.
מחר, אני עונה להם. מחר.
Leave a comment
Comments 5
Reply
Reply
זה כמו שאני יכולה להשאיר בלאגן במעונות במשך מלאן זמן, אבל בחדר שלי יהיו לי את הסופות טורנדו האלה בהן אני משתלטת על הכל ומתחילה לסדר כאילו אין מחר.
Reply
את יכולה להביט להם בעיניים ועדיין לדבוק בשלך!
איתך במאבקך הצודק והעיקש לשימור האנטרופיה, רבקה
Reply
*מיכל, בוכה בכי תמרורים כי לא נותנים לה לעשות שום דבר שקשור ללוגיסטיקה*
Reply
Leave a comment