בשעה טובה ומוצלחת, סיימתי לכתוב את העבודה ל"שירת הרנסאנס והבארוק", אלו מכם שדיברו איתי בשבוע שעבר כנראה כבר שמעו אותי מקטר עליה.
ההתחלה לא נראתה מאוד מזהירה, יצאתי לדרך כשהגדרת העבודה היא "חמישה עמודים על הרנסאנס או הבארוק, ושיהיה קשור לשירה".
כדי למצוא נושא קצת יותר ממוקד לעבודה המליץ המרצה "לפתוח היסטוריה של ספרות X", כשX הוא כל מדינה אירופאית שאפשר לחשוד שהייתה בה ספרות. כיוון שבעברית אין באמת רנסאנס ואני לא מאוד אוהב את הצורה בה אנגלים כותבים שיר (לפחות לא את רוב מה שנתקלתי בו עד עתה) החלטתי לנסות את השפה הנוספת אליה יש לי גישה כלשהי וחיפשתי משהו בספרות צרפת. חוץ מזה, רוב הסמסטר דיברנו על הצרפתים, אז ניחשתי שלפחות אכיר את השמות שאמצא שם. התכנון היה למצוא שיר בצרפתית שתורגם לאנגלית ולקשקש עליו קצת.
נו, א מענטש טראכט אונד גוט לאכט. בתוך ההיסטוריה מצאתי סיפור על שני משוררים שרבו וגררו איתם את כל החצר הצרפתית לפרסום שירי נאצה. צרפתים שמשמיצים אחד את השני בחרוזים, מה יכול להיות רע?
התחלתי לחפש חומר במרץ, מצאתי ספר אחד בצרפתית בספרייה. "אחלה", חשבתי לי. "נראה לאילו ספרים הוא יפנה אותי, חלק מהם חייבים להיות באנגלית". חייבים? לא מיניה ולא מקצתיה. אחרי שלוש שעות של חיפוש הבנתי שלושה דברים: הראשון, השקעתי שלוש שעות בחיפוש מקורות באנגלית לנושא ולא מצאתי. השני, מסתבר שאפשר לקרוא ספר גם כשמבינים רק חצי מכל משפט שלישי. והדבר האחרון: אחרי שהשקעתי שלוש שעות בנושא הזה והצלחתי להבין מי נגד מי, אין לי כוח למצוא נושא אחר.
אז, מריבה. בתחילת הדרך נתקלתי בבעיה: אחד הצדדים היה משורר מפורסם (יחסית) השני מפורסם רק בגלל המריבה. הבחור המפורסם כתב מעט מאוד בעצמו והשאיר לחברים שלו את העבודה הקשה, כך שבספרייה מצאתי רק שיר אחד שהתעסק במריבה ועוד כמה פרגמנטים בספרים שדיברו על המריבה. שאלתי כמה ספרים מהספרייה והלכתי לביתי.
מזל שלמפורסמים יש
דף פייסבוק , בקישור נמצא השיר איתו התעסקתי בהתחלה (ושחשבתי שאתעסק איתו עד סוף העבודה). בהמשך, מצאתי כמה ציטטות של הצד השני עם הבטחה שהן נלקחו מתוך קטעים ארוכים בהרבה.
עכשיו, אפשר להגיד הרבה דברים על גוגל (וזה לא בריא, כי גוגל שומע), אבל מפעל סריקת הספרים שלהם בהחלט סייע לי. חוץ ממילון צרפתי-צרפתי מהמאה ה18 (בזכותו הצלחתי למצוא את פירוש המילה nazarder, הידעתם שלצרפתים יש פועל שמשמעו "לתת פליק בקצה האף"?), הצלחתי למצוא
כאן לא מעט יצירות שמתעסקות במריבה הזו (אגב, כדי להבהיר את הטון הכללי, המילים המודגשות בצהוב הן, כנראה, "מפליץ בלחץ" כדרך לתיאור יצירתו של הצד השני).
בסוף, איכשהו, יצאה מכל העסק עבודה. אמנם, בהשוואה לעבודות שהגשתי עד כה, זו הגרועה ביותר, אבל אני ממש גאה בעצמי. זה די מגניב לגלות שאחרי שנתיים אפשר לעבור ממצב של "לא יודע מילה" למצב בו אני יכול להסתדר כשכמעט כל הטקסטים בצרפתית.