הצורך לפרוק הוא מן הסתם לא המקום האידיאלי להתחיל בו י"ח, אבל למי אכפת?
ניסיתי לכתוב את זה למגירה, אבל אני זקוק למראית עין של קורא, לכל הפחות.
שכחתי כמה אני אוהב את הישיבה. את האנשים, את הלימוד, את השקט. את הנוף (מרפסת חדשה! רואים את כל העמק, מקצה לקצה! כל העמק! אפשר אפילו ללמוד שם בלי למות מחום!). את היכולת לחיות בעולם של חיפוש, של עיצוב, של דיבור.
(
Read more... )