אורתודוקסיה מדעית
מדי פעם, מסיבה שלא ברורה לי עד הסוף, יוצא לי לכתוב פה פוסטים ולהחליט שלא בא לי לפרסם אותם. לפני כמה זמן משהו עצבן אותי, וכתבתי פוסט בנוגע להומאופתיה. כלומר, בעצם, לא בנוגע להומאופתיה דווקא (אני לא ממש מאמינה בהומאופתיה, האמת), אלא בקשר לאורתודוקסיה מדעית וצרות האופקים המחשבתית שמתלווה אליה לעתים קרובות, משום מה ( Read more... )
Comments 24
אחת מהתגובות השקולות, העמוקות והמשכילות ביותר בויכוח המתמשך. תודה!
Reply
זה ייתן אפשרות לפחות לנסות לסנן בין אמונות מוטעות(או שרלטנות סגנן זריף) לדברים שבאמת עובדים.
נ"ב ברור לי שהממסד הרפואי עלול להתנגד- אני שואל לגבי האפשרות מהצד התיאורטי.
Reply
יש עם זה המון בעיות (המדד ל"הצלחה" לא כזה פשוט, ויש בעיה רצינית לבודד את אפקט הפלסיבו כי אי אפשר לעשות double blind עם טיפולים ברפואה משלימה), אבל בוא אני אתן לך דוגמה אחת מתחום קרוב: עשו סוג מסוים של קבוצות תמיכה וטיפולים משלימים שונים לחולי סרטן סופניים. כשבדקו סטטיסטיקות שונות לגבי תוצאות הטיפול, גילו שאנשים שעברו את הטיפול הזה מתו מוקדם יותר.
סטטיסטית, ממצא איום ונורא, לא? אבל כשבדקו יותר מקרוב, גילו שאותם אנשים (שהיו מתים בכל מקרה), מתו יותר בשלווה, מתוך קבלה טובה יותר של גורלם, ובתחושת השלמה וסגירה טובה יותר. יתכן שזה גם מה שהוביל למוות המוקדם יותר - הם הרגישו מוכנים להרפות מוקדם יותר.
אז הנה השאלה: זו הצלחה? זה כישלון? איך אתה מגדיר תוצאה כזאת? מי קובע?
זאת נשמעת כמו אנקדוטה ביזארית, אבל זה דבר שחוזר על עצמו המון. איך אתה שופט הצלחה או כישלון בתחומים שבהם אדם מחפש איזשהו סוג של שיפור הוליסטי באיך שהוא חווה את עצמו ואת חייו כאדם, ולאו דווקא מזור לסימפטום מבודד?
Reply
אז צריך להגדיר "הצלחה" בזהירות ובאופן ספציפי למחלה(כי סרטן ושפעת הם לא ממש אותו דבר), סביר להניח בתור שורה של מדדים- משיפור באיכות חיים עד החלמה מלאה, ולהשתמש בכלים בזהירות. אתה שופט דברים כאלה עם כלים מורכבים, וזה יצריך זמן ומחשבה. אבל זה אכן אפשרי, בניגוד למה שמשתמע מהפוסט שלך.
Reply
השיטה המדעית אינה אמונה במה שידוע ומוכח אלא בדרך להגיע לאמת - על ידי בדיקה ולא על ידי אמונה.
Reply
אני חוששת שנדבקת לנקודה שולית מאד בסיפור במקום לנקודה הכללית הרבה יותר שהעליתי: שאנשים שמכנים את עצמם "ספקנים" הם לא בהכרח ספקנים, והרבה פעמים דומים יותר לפנאטים דתיים מבחינת צורת המחשבה שלהם.
לא באמת מעניין אותי אם הומאופתיה בדוקה מדעית או לא. כפי שציינתי כמה פעמים בפוסט, אני לא באמת מאמינה בה. הרבה יותר מעניין אותי למה מעריצי מדע נוטים לפעמים להתנהג כמו דוסים, מהבחינה המחשבתית.
Reply
קודם כל, מה שעכבר לבן אמר ( ... )
Reply
גם אתה נדבק לנקודות שוליות. כמו לקחת אנלוגיה לשם הבהרה כמו סיפור המים, ולעשות מזה עניין שלם. אנלוגיה זה לא דבר שנועד ליצור תאימות של מאה אחוז, זה בסך הכל נועד להדגים נקודה.
מבחינת ההצעות שהצעת, זה לא עובד. זה לא עובד כי להבדיל מאקמול, הרעיון של רפואה משלימה, כמעט תמיד, הוא הוליסטי. הוליסטי פירושו שיש לך אינטראקציית ענק של מספר עצום של משתנים, ואתה לא יכול לבחון אותה בשיטה הקונבנציונלית של בידוד משתנה אחת ובדיקתו (ר' את תגובתי ל-antongarou לשם הדגמה אחת של בעייתיות כזאת). יש פה ושם שיטות שבנויות לבדוק מצבים מורכבים והוליסטיים יותר (למשל, שיטות מחקר שמבוססות על משוואות כאוטיות), אבל מעט מאד מדענים מודעים אליהן או יודעים להשתמש בהן.
וגם לך, כמו לעכבר הלבן, אומר שאתה נדבק לעניינים שוליים במקום לנקודה המרכזית של הפוסט הזה, שהייתה: מעריצי המדע מתנהגים לעתים קרובות מדי כמו פנאטים, ונוטים לשכוח את הביקורתיות שחייבת להיות לאיש מדע כשהם מסתכלים על המדע עצמו. הפרדיגמה שהם מאמינים בה אמרה להם שזה לא נכון, אז הם לא עוצרים לבדוק אם זה נכון או לא, ואפילו לא עוצרים לבדוק מה עושה את זה נכון או לא. ההיצמדות אך ורק לפרדיגמה שאתה מכיר, וחוסר היכולת ( ... )
Reply
אבל גל לא מדבר על בידוד משתנים, הוא מדבר על מה שמגיע קודם לבידוד משתנים(מה שנקרא לפעמים exploratory research) שבו לא מעניין אותנו למה ואיך הם החלימו, אלא העובדה שהם החלימו.
מעבר לזאת השאלה היא האם הביקורת שאת מדברת עליה היא על האקסיומות הבסיסיות של המדע(יש עולם בחוץ, הוא ניתן להבנה, מדידות מספקות עליו מידע רלוונטי וכו') או על הצורה שבה הן מיושמות בשטח- הפוסט שלך נותן את הרושם שהביקורת שלך היא מהסוג הראשון, ועכשיו את טוענת שהיא מהסוג השני. אני מבולבל קצת.
Reply
אממ.. אני נצמד לפרדיגמה שאני מכיר עד שיוכיחו לי, בניסוי מדעי מבוקר, שאני טועה ( ... )
Reply
כי ברגע שזו הגישה, אין לנו שום כלים לשפוט את שיטות הטיפול שמציעים לנו: כי איפה עובר הקו בו לא צריך לשמור יותר על ראש פתוח ולא-לשפוט רק כי לא מבינים? עם חג הפסח ההולך ומתקרב בצעדי ענק, אני חייבת לשאול: מה ההבדל בין הומיאופתיה לבין אורן זריף, שהוזכר כאן קודם? למה זה שהכוחות של אורן זריף, בגלל מהותם האנרגטית, הינם חמץ - זה מגוחך לחלוטין, אבל הומיאופתיה, בגלל מהותה האנרגטית, היא טיפול מכובד שצריך לתת לו ליהנות מהספק? מה הקריטריונים להפריד בין השרלטנים (והם קיימים, אני בטוחה שלא תכחישי) לבין הדברים שאנחנו פשוט לא מסוגלים להבין באמצעות כלים מוגבלים כמו המדע ( ... )
Reply
"וכמובן האופן המעוות לחלוטין בו הממצאים מגיעים לציבור הרחב שלא מכיר את התחום הספציפי"
הייתי חייב להביא את זה: http://www.phdcomics.com/comics/archive.php?comicid=1174
Reply
נראה לי שאני אפנה אותך לתגובותיי לקודמייך במקום לכתוב הכל מחדש...
מדע זה אחלה. אנחנו אוהבים מדע, זה ניסיון נועז ונאצל של המין האנושי להבין את העולם סביבו והוא בדרך כלל גם נורא נורא מגניב ונותן תחושת כוח וערכים הומניסטיים נפלאים ומה לא. ורוב האנשים שעוסקים בזה (או שמתיימרים לעסוק בזה) מכחישים בכל תוקף את מגבלותיו ומאבדים כל מודעות למידה שבה הם שבויים בפרדיגמה האופנתית הנוכחית, מה שגורר אותם לסוג של עליונות אינטלקטואלית חסרת ביסוס. החשיבה המדעית עצמה דורשת ספקנות (גם ספקנות שמופנית כלפי עצמה) וראש פתוח, ואחוז ניכר ממאמיני המדע לא ניחנים באף אחד מאלה. אם תסתכלי בתגובות שהצטברו כאן, תראי שכמעט אף אחד לא מצליח לצאת מהמסגרת השגורה של "כל מה שצריך זה לחפש אפקט מובהק של השיטה על סימפטום X". חבורה של אנשים עם חשיבה מדעית כביכול, ואפילו לא מצליחים לצאת לחמש דקות מתוך התפיסה הפוזיטיביסטית המוגבלת הזאת, כשפוזיטיביזם מהסוג הזה הוא בהחלט לא הכלי הנכון לטיפול בתפיסות הוליסטיות (לתאוריית הכאוס היה קצת יותר סיכוי, נגיד).
יש דרכים אחרות לראות את העולם, יש אפילו דרכים אחרות לחקור אותו. אנחנו רק תקועים יותר מדי בהרגלי חשיבה נוחים ועצלניים. זאת דת, לא מדע ( ... )
Reply
לא אני ולא גל דיברנו על "אפקט על סימפטום X" אלא על הצלחה בטיפול במחלה- הגדרת "הצלחה" היא דבר שצריך לדון בו בכובד ראש כמו שהדגמת, אבל היא בהחלט אפשרית. ואחרי הכל המטרה של כל הרופאים והמרפאים השונים שאינם שרלטנים היא לרפא את החולים שלהם.
Reply
Leave a comment