הנה עדכון לטובת מי שלא היה באייקון: במהלך שהפתיע אותי בעליל, זכיתי בפרס גפן על הסיפור
ד"ר ווטסון ומר הולמס, מה שאומר שהסיפור כנראה שווה קריאה, אם עוד לא קראתם אותו (כן, הרוזנת נאוורעל, אני מסתכלת עלייך). הצ'ק על פרס גפן מצטרף לצ'ק על השיפוט בפרס עינת ולצ'ק על עבודה שהביאו לי באותו יום. כל יום צריך להיות ככה
(
Read more... )
Comments 15
(The comment has been removed)
Must be very weird for you.
Reply
וכמובן, מי שרוצה לקרוא את הסיפור בדפוס (כולל שלושה אחרים שהיו מועמדים גם כן) יכול לרכוש את היה יהיה הראשון דרך האתר... http://annual.sf-f.org.il
על החתום, יעל, פרסום בוטה בע"מ בכל הזדמנות.
;-)
Reply
Reply
וזה רק מוכיח כמה שאני אפופה, שרציתי להוסיף גם קישור וגם התחנפות אינסופית לאהוד על העבודה המדהימה שהוא עשה, ושכחתי מזה. הקטע הזה שאופק נלחץ מאייקון ומלישון בבית זר, והחליט שהוא חייב להתעורר כל שלוש שעות מק-סי-מום לכל אורך הלילה, כל הלילות שהיינו שם? לא ממש עזר לשעות השינה שלי...
תודה לאל שהלילה הוא חזר לרצף של שמונה שעות כהרגלו בזמן האחרון. כבר חששתי.
Reply
Reply
Reply
שכחת לציין גם שאני נורא יפה ומוצלחת.
Reply
Reply
Reply
שלי, שלי. לא הגיע הזמן כבר לעבוד על הפרסום שלו? גמרתי לכתוב אותו לפני יותר משנה. הו, הבושה.
Reply
אופק מתוק והמום. היה ממש כיף לפגוש אותו סוף סוף.
Reply
Leave a comment