מם מוסיקלי - שבוע שביעי
הנושא - נומי נומי
אמא ערטילאית כלשהי מבקשת מבתה ללכת לישון. אבא יגיע הביתה מאוחר, היא מבטיחה, אבל יביא לה מתנה ברגע שיחזור. שיר ערש סטנדרטי להפליא, שהיום התינוקת שרה לעצמה במיטה כשהיא לא נרדמת. שימו לב - היא שרה לעצמה. אני מסרבת לשיר לה אותו. זה שיר מזעזע בעיני. אבא שלא מגיע הביתה וכדי לכפר על כך מפצה את הילדה שלו בדברים חומריים (אפילו שבתור ילדה ( Read more... )
Comments 28
Reply
http://persephone-il.livejournal.com/124346.html
Reply
טוף, אז יש לי שלושה.
הראשון - שיר שבשמיעות הראשונות התייחסתי אליו כאל שיר אהבה, עד ש... הקשבתי למילים.
השני מוכיח שכאשר יהושע סובול כותב מילים לשיר, מוטב לא להתייחס אליו כאל שיר של מחיאות כפיים (אם כי במבט לאחור זו נראית בחירה די טריוויאלית).
והשלישי מחזיר אותי שוב אל אבי רואד (אלא מה), לשיר שהלחן שלו (והעיבוד) הוא אחד מהיותר פשוטים של הביטלס המאוחרים ובצדק לא נחשב לאחד מהשירים הגדולים שלהם. ובכל זאת, ארבעת המופלאים, באמצעות שימוש מבריק בעיניי בצלילים עיליים, הצליחו ליצור התפתחות במנגינה שעל פניה אמורה להיות מונוטונית ומשעממת. זה לא בהכרח אחד מהשירים האהובים עלי, אבל האסתטיקה שלו מצליחה להדהים אותי כל פעם מחדש, במיוחד בקטע הסיום.
Reply
אתה קורא לי שמנה?
Reply
Reply
אחלה שירים, יפה לך.
ד"א, עד היום אני לא יודעת אם כשאומרים לי "ילדים זו שמחה!" אם מתכוונים לזה ברצינות או בסובוליות.
Reply
(בחירות מעולות, גרומיט. בעיקר הישראלים ( ... )
Reply
Reply
מאץ', מה קרה לך? אין כאן ולו שיר ביזארי-אף-אחד-לא-מכיר-אינדי-אפלולי אחד! אלה החגים, נכון? מכניסים אותך למצברוח מיינסטרימי ;)
אהבתי את הבחירות, אם כי בניגוד לכלבלב אני קצת אלרגית לאתי אנקרי. סביר כי בתקופה ש"רואה לך בעיניים" היה כזה להיט אדיר אני הייתי בשלב האנטי של חיי.
Reply
וזה בדיוק העניין - אף פעם לא אהבתי את אתי אנקרי. אף פעם לא חיבבתי אפילו את אני רואה לך בעיניים, הוא די עצבן אותי האמת. עד הפעם הראשונה שהקשבתי באמת למילים שלו. זו היתה תחושת גילוי מושלם. לא על זה המם?
Reply
הציפור
Reply
Reply
Leave a comment