-
דיאלוג קצר עם איתמר
אני (בהבעה מזועזעת): יש לי חור בקלמר!!! י
איתמר: הו יוסף, הו יוסף? י
-
"it's too hooooot"
פעם, באחת מהברזותיי התיכוניסטיות, שבע או שמונה שנים לאחור, טיפסתי על מיטתו הגדולה של אבי בביתו הריק, ולמראשותיה מצאתי ספר אחד, מוצלח, אולי נתקלתם בו: "הדרמה של הילד המחונן" מאת אליס מילר. הבנתי מייד מה אבי מצא בו, מצחיק כי מחונן ככל שיהיה אבי, הספר בכלל לא עליו אלא על ילדים מחוננים שגם רגישים מאד לצרכים של אחרים, ונופלים בפח הציפיות של ההורים. ספר ( Read more... ) -
We'll both forget the breeze/ Most of the time
לפני כמעט שנתיים יצא לי להתערבב מאד למשך תקופת בחינות-וקצת עם איזה בחור, שאמר לי שקצת לפני שבאים עליו זמנים טובים, הוא מרגיש אותם. מאז נהייתי מודעת לזה, לתחושה הפרולוגית שלפעמים מרחפת עליי ותמיד מתאששת; כמו לפני הבגרויות. כמו תחילת התואר. מאבק הסטודנטים. כמו הרגע-שלפני-הגותית. או, נגיד, עכשיו: אופטימיזם תוקף פתאום, ואת לא יודעת מאיפה זה בא לך, כמו ( Read more... ) -
"Your poison running through my veins/ You're poisoned/ I don't wanna break these chains"
לילה טוב, יורנלי היקר.
סופסוף התאחדנו, אני והנרגילה, לאחר יום ארוך ומקומם במיוחד. התחיל דווקא טוב: קמתי בבוקר בבית של אבא, אליו נמלטתי לטעון קצת את הבטרייה המשפחתית שלי למשך כמה שעות, מאתמול בלילה ועד צהרי הַיום. שם היה באמת מצוין ונעים - פינוקים, פינוקים, ואפילו כלבה חדשה בת שלושה חודשים שהובאה לשמרטף, מעתה, על סבתי המקשישה. (כדי לייצר ביניהן ( Read more... ) -
smells like genocide spirit
אם יש סעיף אישום קונקרטי בגיליון ההתנהגות היורנלי שלי, הריהו נוגע לדמות המספר. אני מציגה את עצמי כ"כל-מוסרת", פחות או יותר, אם גם קונבנציונלית, וזאת, כאשר לא רק שברור לכם ולי שזה לא המצב, אלא גם שאני כותבת על-פי רוב הרבה ובהשקעה - על כלום, וקצת שבקצת - על הרבה-הרבה. אם בכלל. יש חלקים שנגיד, מתחשק לי למסור, אבל לא לפרט. רק שתדעו, בלי לסגנן, להביא ( Read more... ) -
שייסה, כבר שש בבוקר
שוב, אני לא בטוחה שכל זה באמת שווה פוסט; יתכן שאני מבריחה אתכם בכל המלללל הזה, יתכן. אבל הו, הה, אויה, ושאר מילים של השתאות, חברים! אני מאזינה לדיסק שצרב לי orbar, "The Origin of Symmetry" ולא מסוגלת להביא את עצמי למקומי הראוי בין הכסתות, בשעה מפוקפקה כגון דא ובהינתן שעת פתיחתה של החנות מחר-היום. איזה פאקינג יופי, איזה. אלי, עולה בי רטטטט. הרעש ( Read more... ) -
תמונת מצב
תמונת מצב
תיאורי
סוליות נעלי הנכים שלי נשחקו קשות בחודשיים האחרונים (כי עבדתי יותר מדי וכי פג תוקפן בכלל באוגוסט), ולפיכך רגליי הדוות מקופלות, להקל על השרירים המאומצים, בין משענות הידיים של כיסא החלל שלי (a.k.a. כיסא משרדי). אני קוראת בספר מפרה ביותר שמונח על שולחן הכתיבה שלי ("בעקבות אליס" מאת חיים שפירא של ספריית "האוניברסיטה המשודרת"), אותו ( Read more... )
