"This is how I'm supposed to be,/ In a land of make believe/ That don't believe in me"

[miss_cast]

משום מה, היום המחשב שלי חפץ מאד לעדכן לעצמו תוכנות לא-ברורות, ואז להפעיל את עצמו מחדש. כל פעם שהוא מספר לי על כך אני מסבירה לו שאתן לו את ה-restart שלו אחורי זה, בתנאים שלי, מקליקה וממשיכה להתעסק בענייני. מסתבר שבפעם הקודמת שזה קרה, בסביבות עשר וחצי בערב, נתונה הייתי עמוק וחזק בחיבוק של מורפיאוס, וכך לא הפריע לו איש להתאתחל, ולהשליך את הפוסט הארוך

Comments

[noriko3]

קודם כל, מזל טוב!

דבר שני, אני חולקת על דעתך המלומדת. אף אחד לא אמר שהתקדמות חייבת להיות ליניארית, וגם לא שליניאריות היא בהכרח התקדמות.
גם אני איבדתי הרבה מהמוטיבציה שהיתה לי לנוכח שברון הלב (הכל כך נמנע) האחרון, אבל אני רואה את זה כסוג של התקדמות. בפעם הבאה, זה כבר לא יקרה. ואם כן, זה חייב להעיד על משהו, ואז אצטרך להבין מה זה המשהו הזה, וכן הלאה וכן הלאה. אני סוגרת 26 עוד שבועיים, ויכול מאוד להיות שהשנה ההתקדמות שלי היתה היפרבולית. לא ברור, אני עוד צריכה לחשוב על זה קצת.
אם את נהנית מהלימודים, הרי שלא בזבזת את מנעמי שנות העשרים. ואם לא...

מזל שלילדים הולנדים יש (בד"כ) 10 אצבעות :)

תודה, אני באמת זקוקה לקצת מזל הפעם

[miss_cast]

את צודקת, התקדמות לא חייבת להיות לינארית, ועם זאת, הזמן הוא די לינארי (כן, גם על זה אפשר להתווכח. הנה, השנה הוא היה אצלי אליפטי) (אולי בעצם אוקטגוני, או מצולע אחר לבחירתך), ומכאן אפשר לגזור שהדרך הקצרה ביותר לנקודה הבאה היא על הגל שלו, בקו ישר. כיף לך שאת חווה את הדיס-מוטיבציה על רקע רומנטי כהתקדמות. אצלי זאת סתם התפנקות, ולכן, רגרסיה, כי אחרי ככלות הכל, את רוב ימיי אני מבלה בלעשות בדיוק את מה שבא לי (אפילו בעבודה די נחמד לי. איים פאקט אפ דט ויי), ופתאום החובות מושלכים לרגלי הגחמנות העריצה שנטלה ממני את חופש הבחירה. וזה מביש ומקומם.
אני נהנית מהלימודים, זה כן, בהחלט. אתמול, למשל, הייתי בשיעור הרביעי של הסמינר המבטיח של פרופסור אדיפוס ("זמן, עולם ופרספקטיבה בתקשורת הסיפורית"), שאני לוקחת כשומעת חופשית. הוא נותן המונים של קריאה, ומסובכת, ואני בולעת הכל כאילו אין לי טקסטים דחופים יותר לקרוא ו/או לייצר, כי ככה בא לי. סוג של בעיה, את יודעת.
יתר על כן, אם המצב באמת יתחרבן, ניתן יהיה לבצע שימוש מושכל ומחוכם במלוא מצאי האצבעות של ההולנדים, כולל אצבעות הרגליים.
:)

מזל טוב

[morin]

.למידה היא גם סוג של התקדמות
.ושינוי - איכשהו קשה לי להאמין שלא תשתני עוד
.בהצלחה עם המטרות

!תודה. תודה

[miss_cast]

אני יודעת גם כן לדקלם שהחשוב הוא להעז ושצומחים מכל תוצאה - הצלחה וכישלון כאחד. אבל לעזאזל הצמיחה הזאת, ומה למדתי שלא ידעתי. אני לא בדיכאון פה, שיובן: פשוט יצא שעל שולחן המנתחים הסובייקטיבי שלי נמצא הפעם פלונטר רציני, וקשה לזכור איזה כלי דם מחברים לאיזה אבר.

מזל טוב

[antinous]

אם הייתי עורך חשבון נפש כזה כל שנה, כבר הייתי פרופסור עם מדף ספרים שכתבתי בעצמי, דירה, בעל ושני חתולים. רק מה? פרופסור למקצוע שאני מתעב, ספרים מפוקפקים ורשלניים, דירה ממושכנת, בעל של מישהי אחרת ושני חתולים שלא מכירים אותי. במבט לאחור - דווקא בשנים המבוזבזות לכאורה למדתי הכי הרבה. במבט לאחור תוכלי להגיד שמכל גותיותייך השכלת

מצאה חן בעיניי, הסיומת

[miss_cast]

ככה