-
יאוש
כשאני מרגיש תקוע, אני מתרגם משהו בשביל הכיף, סתם כדי לשמור על הכושר. תמיד שאלתי את עצמי איך אפשר לתרגם את המכתם החביב הבא של הילר בלוק ( Read more... ) -
פרצו
שלשום בלילה (?) כשלא הייתי בבית - פרצו. פרצו, הפכו את כל המגרות, חיטטו בבגדים, התפלשו במסמכים, מצאו את תלושי המשכורת, עיינו בהם והגיעו למסקנה שאין לי כסף. כסף מזומן - אין. פנקסי צ'קים - אין. מפתחות ספר לאוטו - אין. כרטיסי אשראי - אין. תכשיטים - חחחחח... אפילו המקרר - ריק. אפילו בבניאגרה של השירותים - מים ותו לא. לא נגעו במחשב ובגרורותיו. לא נגעו ( Read more... ) -
Tyger, tyger, my mistake/ I thought that you were William Blake.
בשעה טובה עברתי דירה - אבל אני עדיין מתגורר בפתח תקווה (חבר טוב אומר: אז מה, עשית הארכה לחבל הטבור?). יש כתובת אימייל חדשה (כאן בפרופיל/ יוזר אינפו). מה אפשר עוד להוסיף? בואו לבקר, נראה אתכם, תלאביבים ( Read more... ) -
Annulus Aureus
קראתי לאחרונה את הספר "נזם זהב" מאת יוסף אלמנצי (1801-1860). הספר ראה אור בפאדובה בשנת 1858, וזכה להתפרסם שנית בתל אביב בשנת 1950 (הוצ' מחברות לספרות, בעריכת ישראל זמורה). כפי שמרמז שם הספר, זהו אוסף של 97 (נז"ם בגימטריה) סונטות (שירי זה"ב). עד כה היה שמו של אלמנצי מוכר לי כשמו של אספן ספרים חשוב ושל מי שתרגם לראשונה את "אמנות הפיוט" של הורטיוס ( Read more... ) -
דברי כיבושין לאהרון שבתאי
קראתי לאחרונה את "אדומה, אנתולוגיית שירה מעמדית". זהו ספרון קטן ונאה שפרסמו במשותף כתבי העת "אתגר", "מעין" ו"הכיוון מזרח" לכבוד האחד במאי האחרון. אהבתי מאוד שירים רבים באנתולוגיה. להפתעתי, הזדעזעתי ממש דווקא משירו של אהרון שבתאי "לא, ספפו" (אפשר לקרוא אותו כאן, אם גוללים מעט למטה). אני מכבד מאוד את שבתאי וחייב לו את הכרותי עם השירה היוונית הקלאסית ( Read more... ) -
חוזה סודי
הוזמנתי להרצות במרכז ההדרכה לספריות. המקום - נתניה. השעה - תשע לפנות בוקר. התשלום - מגוחך. ועדיין - למה לא? אני אוהב ספריות. סוף סוף יש לי הזדמנות לפרוע את חובי לספרנית הנפלאה ההיא מימי ילדותי ( Read more... ) -
(Untitled)
רשימה על הרפתקאותיו של המשורר וו"ה אודן בשפה העברית, שפרסמתי במעריב ביום שישי: ( המשורר שהרגיש בבית במאה העשרים ) -
התקף חרוזים נגד החרוז
A fit of rhyme against rhyme/ Ben Jonson ( Read more... ) -
משהו שלמדתי מיצחק רפפורט
גלשתי היום לאתר "הארץ" וקראתי את רשימתו של ב"צ ב"תרבות וספרות". ברשימה, העוסקת הפעם בניקוד, כתב העורך בין היתר את הדברים הבאים: "והיה - או עדיין יש - נקדן מפורסם העובד בשביל הרבה מהוצאות הספרים בארץ ושמו [יצחק] רפפורט. פעם היו רבים כמותו. אך אט אט הוא נהפך לזן בסכנת הכחדה ( Read more... ) -
המדף של אתמול
הישראלים הם עם שזכרונו קצר ( Read more... )