"שלום." "שלום." "מדברת ורדה מאגודת *צונזר*. אנחנו עושים בלה בלה בלה למען אנשים יאדה יאדה יא- אני מדברת עם נערה?" היא גם ככה מעצבנת אותי מתחילת השיחה. "כן." "אפשר לדבר עם אחד ההורים?" "הם לא בבית." "תודה."
ממש מול הבסיס שלי, על גבול רמת-גן/בני ברק, רבע שעה מתל אביב. חתמנו חוזה ביום רביעי, והשותפה ואני נכנסות אליה בסוף החודש/תחילת חודש הבא. תלוי מתי נסיים לסדר אותה ולנקות...
זו פעם ראשונה. אני חושבת שזה אומר הכל :)
[נ.ב.- אם מישהו מכיר אנשים שמוסרים ספות או כיסאות או מיטה, אשמח לתת להן בית חם]